top of page
תמונת הסופר/תshirieisner

פנייה שוויונית? לכאורה בלבד

בפוסט הקודם, הזכרתי שבתרגומים של חברות מסוימות, הפנייה אל הקוראות.ים חייבת להיות בלשון רבים - 'אתם'. הסיבה לכך היא שהבחירה בצורת הפנייה הזאת נתפסת כשוויונית יותר מאשר לשון זכר יחיד (ואת השאלה אם היא באמת שוויונית יותר נשאיר לפוסט אחר).


אך אליה וקוץ בה - מתחת לכלל הזה מסתתר כלל אחר שדווקא כן משמר את ההעדפה השמרנית. בדרך כלל, אצל חברות שדורשות פנייה בלשון רבים, כאשר המשפט עוסק באדם שלישי, התרגום תמיד יהיה בזכר.


למשל, בחומרי הכשרה לעובדים של חברה מסוימת לביגוד ספורט, הפנייה הישירה אל הקוראות.ים תהיה ב'אתם', אבל אם המשפט מזכיר לקוח.ה בחנות, התרגום תמיד יהיה בזכר יחיד.


למשל, לא מזמן יצא לי לתרגם חוברת הדרכה שכללה מספר ציטוטים של לקוחות ברצף. למשל: "אני מחפש X" או "חשבתי לקנות Y". מכיוון שהיה מדובר במספר ציטוטים, ולאור רוח כללי הכתיבה, שמעודדים פנייה שוויונית, תרגמתי את הציטוטים לסירוגין בלשון זכר ובלשון נקבה. אך לאחר שהגשתי את התרגום, להפתעתי קיבלתי משוב שבו התבקשתי להיצמד לכלל של לשון זכר בלבד.


ומהו יוצא הדופן היחיד, שבו יש להשתמש בלשון נקבה? אך ורק כאשר הטקסט מדבר על מוצרים שמיועדים לנשים בלבד, כמו חזיות או שמלות.


זה הכלל הנהוג בחברות רבות. וכך, מתחת למעטה השוויוני של פנייה בלשון רבים, מסתתר לו שימור המעמד של לשון זכר יחיד.




פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page